<h1>האשכול — דפוס י-ם, הלכ' טומאת כהנים</h1>
<h2>דף כא.</h2>
והיכא דנפל אינש ונשברה מפרקתו ורוב בשר עמה אע"ג דלא נפקא נשמתיה, מההוא שעתא [מת הוא ו]מטמא באהל, דאמר רב יהודה אמר שמואל [חולין כ"א ע"א] נשברה מפרקת ורוב בשר עמה מטמא באהל, דהוה ליה כמאן דהותז כוליה רישיה, ותנן [אהלות פ"א מ"ו] הותזו ראשיהם אע"פ שמפרכסין טמאין כזנב הלטאה שמפרכסת. וא"ת מעשה דעלי מפרקת בלא רוב בשר הוה, זקנה שני דכתיב כי האיש זקן מאוד. וא"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן קרעו כדג מטמא באהל, א"ר [שמואל בר רב] יצחק ומגבו, אבל גוסס אינו מטמא עד שתצא נפשו דתנן התם [אהלות פ"א מ"ו] אדם אינו מטמא [עד שתצא נפשו] ואפילו מגוייד ואפילו גוסס. והיכא דשחט ביה שנים או רוב שנים אינו מטמא באהל עד שתצא נפשו, (וא"ר) [דא"ר] יהודה אמר שמואל [יבמות ק"כ ע"ב] שחט שנים או רוב שנים ורמז ואמר כתבו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו.
